גורמי עלות של גיליון מתכת
שטח לוח: יצרני המעגלים המודפסים יחשבו תחילה את העלות על סמך שטח הלוח הכולל הנדרש לפריסה. עיצוב הפריסה נועד למקסם את השימוש בלוחות ולהפחית בזבוז פינתי. לדוגמה, אם גודל לוח סטנדרטי הוא A × B וגודל מעגל מודפס יחיד הוא × b, ניתן למקם n לוחות מעגלים מודפסים על לוח אחד באמצעות פריסה סבירה. עלות הלוח בעמלת ההטלה שווה למחיר היחידה של הלוח כפול (nxaxb). אם תכנון הפריסה אינו סביר, וכתוצאה מכך ניצול נמוך של הלוח, כגון אפשרות למקם רק מספר קטן של מעגלים מודפסים, עלות הלוח ליחידת מעגלים מודפסים תגדל, ועלות הפריסה תעלה באופן טבעי.

סוגי לוחות: מחירים לסוגי לוחות שונים
שיקולי דירקטוריון: הבדלים משמעותיים. ללוח FR-4 רגיל מחיר נמוך יחסית והוא נפוץ למעגלים מודפסים במכשירים אלקטרוניים כלליים. ללוחות בתדירות גבוהה, כמו לוחות PTFE המשמשים בציוד תקשורת 5G, יש דרישות גבוהות יותר של מאפייני חומר ותהליכי ייצור מורכבים, ומחיריהם גבוהים בהרבה מ-FR-4. היצרן יחשב את עמלת הפריסה בהתאם לסוג הלוח שנבחר על ידי הלקוח. אם לקוחות יבחרו בחומרי לוח מתקדמים, עלות חומרי הלוח בעלות השחבור תגדל משמעותית.
מספר שכבות המעגל: מספר שכבות המעגל במעגל מודפס הוא גורם חשוב המשפיע על מורכבות התהליך. תהליך הלוח הכפול-שכבתי הוא פשוט יחסית, בעוד שלוחות מרובים-שכבתיים (כגון 8 או 16 שכבות) דורשים תהליכי למינציה, קידוח, ציפוי אלקטרוני ושאר תהליכים מדויקים יותר. ככל שיש יותר שכבות, קושי הייצור גדול יותר, וכתוצאה מכך אובדן ציוד מוגבר, עלויות עבודה וצריכת חומרי גלם. לדוגמה, העלות של יצירת לוח למינציה בן 8-שכבות גבוהה בהרבה מזו של לוח-שכבתי כפול, מכיוון שלחות רב-שכבתיים נדרשים דיוק גבוה במיוחד בבקרת טמפרטורה ולחץ במהלך תהליך הלמינציה, וכל שכבת חיווט נוספת דורשת תהליכי קידוח וציפוי נוספים כדי להשיג חיבורים בין-שכבתיים.
דרישות תהליכים מיוחדות: אם הפריסה כוללת תהליכים מיוחדים כגון טכנולוגיית חור קבור עיוור או ייצור מעגלים עדינים (רוחב/מרווח קווים קטנים במיוחד), היצרן יגדיל את העלויות המתאימות. חורים קבורים עיוורים דורשים טכנולוגיית קידוח לייזר מדויקת, שהיא יקרה ומורכבת לתפעול; ייצור מעגלים עדינים דורש תהליכי חשיפה ותחריט קפדניים, וכתוצאה מכך שיעור גרוטאות גבוה יחסית. אם ניקח קווים עדינים כדוגמה, אם רוחב/מרווח הקווים מגיע ל-50 מיקרומטר או פחות, בהשוואה לרוחב/מרווח הקווים המקובל של 100 מיקרומטר, עלות הפריסה עשויה לעלות ב-30% -50% כדי לכסות את עליית העלות הנגרמת מתהליכים מיוחדים.

